דף ל”ג ע״א גמר’. אמר ראב”י ש”מ מדרשב”ל, מזמנין לישראל על ב”מ, ואין מזמנין עכו”ם על ב”מ וכו’. ממה דאמר ש”מ מדר”ל, ולא אמר ש”מ מדרבא דמפרש טעמא דר”ל משום דכמדמב”ד, יש ראי’ לדברנו דלעיל דגם לר”ז ס”ל דר”ל מטעם כמדמב”ד קאמר. אלא דממילא נשמע דא”ט לח”ח, וכמו שביארנו לעיל ומה שאמר מזמינין ישראל, דהזא…

דף ל”א ע”א משנה, נפלה סכין ושחטה כדרכה פסולה שנ’ “וזבחת ואכלת”, מה שאתה זובח אתה אוכל. משנה זו וכל השקיל וטרי’ שעליה צריכה ביאור רחב. וכבר כתבתי לעיל בפ”ק על המשנה שחיטת נכרי נבלה, ובשאר מקומות ביאורי שיטת הרמב”ם והתוס’ בזה. ועתה ארחיב את הדיבור, אבל אודה ולא אבוש, כי גם אחר כל הטורח,…

דף ל’ ע”א גמר’ אמר ר”י אמר רב השוחט בשנים ושלש מקומות שחיטתו כשרה. והעיר הת”ח מה ענין מימרא זו לכאן? בשלמא לפי’ השאלתות, דמיירי דבין הכל איכא רוב, י”ל דקאי אמתני’ דקתני דרובא סגי, וקאמר רב דהאי רוב, אפילו הוא מצורף משנים ושלש מקומות, נמי שפיר דמי. אבל לשיטת רש”י, דמפרש דדוקא בדאיכא רוב…

דף כ”ח ע”א גמר’, הוא דאמר כי האי תנא דתני’ ר”א הקפר ברבי אומר, מה ת”ל “אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וכו’”, מה פסה”מ בשחיטה, אף צבי ואיל בשחיטה וכו’, עיין לעיל י”ז ע”א דקאמר שם בשלמא לר”ע, היינו דכתיב “אך כאשר יאכל וכו’”, ופרש”י ז”ל, אך כאשר יאכל עכשיו צבי ואיל בטומאה…

דף כ”ז משנה, השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה. בגמ’ פריך דיעבד אין לכתחלה לא ושנים בבהמה עד כמה לישחוט וליזל, ומתרץ אבע”א אאחד בעוף ואבע”א ארשא”כ, ופרש”י אבע”א בעוף אצרכוהו רבנן לכתחלה תרווייהו, משום הרחקה דילמא לא אתא למיעבד רובא דחד. וזה דוחק גדול, כיון דעכ”פ כל הסימן בעינן לכתחלה מה”ת. ואם שחט…

דף כ”ו ע”ב רש”י משהחמיץ אין משיקו במים , דחמרא הוא וכו’, ומים מטהרין בהשקה וכו’, והיה חיבור ובטלי לגבי מקוה, כתבואה טמאה שזרעה בקרקע, וכו’, אבל יין במים לאו זריעה היא, דטעמא לא בטיל, עכ”ל. באלו תיבות “דטעמא לא בטיל”, אני רואה סתירה למה שכ’ רש”י בתחלה, כי בתחלה כתב דהשקה מטעם זריעה הוא…

דף כ”ד ע”ב תוס’ ד”ה התורה העידה וכו’ הקשה ר”א מנ”ל דהיינו מטעם אויר, דילמא מטעם שכלי חרס מצרף כשכולן נוגעים זב”ז ונוגעים בכלי וכו’. ולפע”ד נראה דאם משום צירוף כלי, גם מה שעל הגודש חוץ מדופני הכלי הי’ מצטרף להיות טמא. וכאן כתיב תוכו דוקא, דמשמע דוקא מה שבתוכו, ולא מה שמונח על הגודש…