דף כ”ח ע”א גמר’, הוא דאמר כי האי תנא דתני’ ר”א הקפר ברבי אומר, מה ת”ל “אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וכו’”, מה פסה”מ בשחיטה, אף צבי ואיל בשחיטה וכו’, עיין לעיל י”ז ע”א דקאמר שם בשלמא לר”ע, היינו דכתיב “אך כאשר יאכל וכו’”, ופרש”י ז”ל, אך כאשר יאכל עכשיו צבי ואיל בטומאה…

דף כ”ז משנה, השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה שחיטתו כשרה. בגמ’ פריך דיעבד אין לכתחלה לא ושנים בבהמה עד כמה לישחוט וליזל, ומתרץ אבע”א אאחד בעוף ואבע”א ארשא”כ, ופרש”י אבע”א בעוף אצרכוהו רבנן לכתחלה תרווייהו, משום הרחקה דילמא לא אתא למיעבד רובא דחד. וזה דוחק גדול, כיון דעכ”פ כל הסימן בעינן לכתחלה מה”ת. ואם שחט…

דף כ”ו ע”ב רש”י משהחמיץ אין משיקו במים , דחמרא הוא וכו’, ומים מטהרין בהשקה וכו’, והיה חיבור ובטלי לגבי מקוה, כתבואה טמאה שזרעה בקרקע, וכו’, אבל יין במים לאו זריעה היא, דטעמא לא בטיל, עכ”ל. באלו תיבות “דטעמא לא בטיל”, אני רואה סתירה למה שכ’ רש”י בתחלה, כי בתחלה כתב דהשקה מטעם זריעה הוא…

דף כ”ד ע”ב תוס’ ד”ה התורה העידה וכו’ הקשה ר”א מנ”ל דהיינו מטעם אויר, דילמא מטעם שכלי חרס מצרף כשכולן נוגעים זב”ז ונוגעים בכלי וכו’. ולפע”ד נראה דאם משום צירוף כלי, גם מה שעל הגודש חוץ מדופני הכלי הי’ מצטרף להיות טמא. וכאן כתיב תוכו דוקא, דמשמע דוקא מה שבתוכו, ולא מה שמונח על הגודש…

דף כ״ג ע”א, רש”י ד”ה ואין עולה לו מזבחו, אם ה’י מחויב איל לבדו או כבש לבדו, וטעמא לא מפרש תנא אי משום ספקו או משום בריה, עכ”ל. הנה לר”י דבריה הוה, אפילו אי מצי מקריב איזה שיהיה או איל או כבש, נמי לא עולה לו פלגס מזבחו. אבל רש”י ז”ל רצה לפרש השתא המשנה…

דף כ”ב ע”א גמר’ ת”ר תורים גדולים ולא קטנים, ופרש”י ז”ל לקמי’ מפרש מאי משמע, עכ”ל. כוונתו בזה דודאי תורים שם המין, וכולל בין גדולים ובין קטנים, וכמש”כ גם לקמן ד”ה ואימא בני יונה, דדוקא ב”י דכתיב בהו בני יתירה משמע דוקא קטנים. אבל תורים בין גדולים ובין קטנים משמע. אבל לקמן מפרש דדרשינן סמוכים…

דף כ”א ע”ב, רש”י ד”ה ובידו הימנית. ואי קשיא למה לי’ להאי תנא למימר כמשפט חטאת בהמה, לאוקמא אחטאת העוף דסליק מני’ וכו’, דהא כולהו נמי איתנייהו בה וכו’ עכ”ל. והתוס’ נתקשו הרבה בתירוצו של רש”י. ולפע”ד נראה לולי דברי שניהם, דא”א לומר דכמשפט אתא לחטאת העוף, אלא בשיש שיווי גם בין עולה לחטאת העוף…

דף כ’ ע”א גמר’ ארבב״ח לא, למיעוטי שן וצפורן, לפי פרש”י  דמחוברת קאמר, ולמעוטי מסיפא דקתני כשר במליקה פסול בשחיטה, הכי מתפרש כשר במליקה, דהיינו צפורן מחוברת פסול בשחיטה, משום דבשחיטה בעינן תלוש, וממילא ממועט גם שן מחובר מה״ט גופא, וכן כתב רש׳”י בפירוש, וז”ל: ״והכי קאמר כשר במליקה כגון צפורן וכו’, וכיון דאשמעינן צפורן…

דף י”ט ע”א, אר”ה א”ר אסי מחלוקת כששחט שני שלישים והגרים שליש וכו’, אבל הגרים שליש ושחט שני שלישים ד”ה פסולה. דכי נפיק חיותא בעינן רובא בשחיטה וליכא וכו’, לישנא אחרינא מחלוקת בהגרים שליש ושחט שני שלישים, דריב”י סובר מיד דהוה אחצי קנה פגום, ורבנן התם מקום שחיטה הכא לאו מקום שחיטה וכו’, עכ”ל הגמ…

דף י”ז ע”א גמר’ בשלמא לר”ע דאמר בשר תאוה לא איתסר כלל וכו’. ויל”ד למה בכל הני בשלמא לרי”ש דלעיל, לא  קמהדר סברתו של רי״ש, אלא קסמך על המבואר לעיל בבמאי  קמפלגי, וכאן בהאי בשלמא לר”ע חוזר לשנות טעמו דבשר תאוה לא איתסר כלל. אבל ניחא, דלעיל מיד כשסליק מבמאי קמפלגי לא הי’ מן הצורך…