דף ק”ח ע”א משנה (טפות) [טיפת] חלב שנפלה על החתיכה וכו’: הנה פליגו בפירוש משנה זו רש”י ותוספות אי בחתיכה שבתוך הרוטב מיירי או בחתיכה שכולה חוץ לרוטב. ומזה יוצאים דינים מדינים שונים, גם נמשך פלוגתתם זו בכל השקיל וטריא. לכן ארחיב בזה הדיבור ואבאר את שיטתם וגם הסוגיא לפי שיטת כאו”א כיד ד’ הטובה…

דף ק”ז ע”א גמרא א”ד בשעת הדחק אין שלא בשעה”ד לא, ופליגו אדרב, וא”ד אפילו שלא בשעה”ד נמי, והיינו דרב. קשיא לי לפי דעת הרמב”ם ז”ל שם הלכה י”ח דע”י כריכת מפה מצי אכל בלא נט”י, איך שייך שעה”ד? דהרי לכל אדם מסתמא יש לו מפה, אם לא שנאמר דקשה לאכול במפה. וא”כ, שעה”ד דקאמר…

דף ק”ו ע”א גמרא כי אתא רב דימי אמר מים הראשונים האכילו בשר חזיר, וכתב רש”י ז”ל שחנוני ישראל היה מבשל ומוכר בשר שחוטה לישראל ונבלות לנכרים, ולזה שלא נטל ידיו האכילו בשר חזיר. והמהרש”א ז”ל נתעורר על דברת רש”י ז”ל שמתחיל בנבלות ומסיים בחזיר, וכתב דרש”י ז”ל רצה לתרץ איך נשא ונתן בדברים אסורים,…

דף ק”ה ע”א גמרא בעיא מיניה ר”א מר”י, כמה ישהה בין בשר לגבינה? א”ל ולא כלום, אינו והא אר”ח וכו’ אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר? א”ל ולא כלום עכ”ל הש”ס. וכל השקיל וטריא הלזה כולה מוקשה, דהאי ר’ אסי דקבעי כמה ישהה, הכי לא ידע מברייתא דב”ש וב”ה דבעי קילוח והדחה? וממילא דבהכא סגי,…

דף ק”ד ע”א משנה, הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים. הרא”י ז”ל נתעורר על האי בבא, איך מישך שייכי להכא? דהרי בנדרים הולכין אחר לשון ב”א, ומה ענין זה לב”ח, אם לא לפי מה שכתב הלח”מ על דעת הרמב”ם ז”ל בפ”ט מנדרים דעופות בכ”מ בכלל בשר, ודגים דוקא במקום דמימלך עליה שליח, דטעמא, כיון…

דף ק”ג [ע”א] גמרא, רבא אמר כגון שתלש אבר ממנה וטרפה בו, מר סבר לאו לאברים עומדת, איסור אבר וטרפה בהדדי קאתו, ומר סבר לאברים עומדת, ולא אתא איסור טרפה וחייל אאיסור אבר. תימה רבתא יש לי כאן, דאיך אפשר לומר האבר הנתלש, אשר על ידו נטרפה הבהמה, יהיה בכלל טרפה? הלא אין טרפה לאחר…

דף ק”ב ע”א גמרא, כל שאתה מצווה על דמן אתה מצווה על אבריו, והני טמאין נמי וכו’: הרא”י ז”ל העיר כאן דלר”א, דאיצריך קרא לאסור אבמה”ח של טמאים, מנ”ל דאמה”ח נוהג עתה בב”נ? דהא נשנית בשביל דבר שנתחדש בו, דלולי קרא לא היה אבמה”ח בטמאים משום דאאחע”א, ולא מצינן תנא שיאמר דב”נ מותר באבמה”ח, עיי”ש….

דף ק”א ע”א גמרא, מאן תנא דאיסור כולל באחע”א לית ליה ואיסור כולל באיסור חמיר אית ליה. הנה רש”י ז”ל מפרש דאה”נ מקרי מוסיף, דכמו דאם האיסור מוסיף גברא מקרי מוסיף, ה”ה דאם  מוסיף איזה חומר, כמו הנאה, מוסיף מקרי. והתוספות הקשו עליו מלקמן קי”ז ע”ב דפריך לשמואל וסבר שמואל אחע”א, והא התם בב”ח אחלב…

דף ק’ ע”א גמרא וליבטול ברובא, בריה שאני, וכתבו התוספות בד”ה בריה שאני ודבר שאינו [לא] בריה ולא חתיכה ראויה להתכבד בטל ברוב, ואפילו איסור דרבנן ליכא. וכן הוקבע ההלכתא בשו”ע סימן ק”ט. אלא שיש פלוגתת הראשונים, הרשב”א והרא”ש ז”ל, אי שרי לחד גברא לאכול שלשתן. ולא חשו הטור ובעלי שו”ע לשיטת הראב”ד ז”ל המובאה…