דף צ”ט

דף צ”ט ע”א גמרא, רבינא אמר לא נצרכה אלא למקום חתך ופרש”י ז”ל דבעלמא בכל איסור והיתר המחוברים כגון הוציא העובר את ידו וכגון אבר המדולדל כולן איסורין כדאמרינן בפרק בהמה המקשה ס”ח ע”ב עכ”ל. ואני עומד ומשתומם דלעיל דם ליכא שום זכר מאבר המדולדל לאסור מקום החתך, רק באבר היוצא ומשום דמא שעומד על…

דף צ”ח

דף צ”ח ע”א גמרא, (האי) [ההוא] כזיתא תרבא דנפל בדיקולא דבשרא, סבר ר”א לשעוריה במאי דבלע דיקולא וכו’, האי פלגא דזיתא דתרבא וכו’ סבר מר בר”א לשעוריה בתלתין פלגא דזיתא וכו’: נ”ל דהני תרתי עובדי מישך שייכי אהדדי, דמר בר”א, כאשר ראה דאביו היה משער ההיתר במה דבלעה קדרה, והאיסור לפי מה שנצטמק כמו שפירש…

דף צ”ז

דף צ”ז ע”א, גמרא, ובחלב אסור, והא ארבב”ח עובדא הוה קמיה דר”י וכו’: (הרא”י) [הראש יוסף] הביא בשם (הת”ח) [התורת חיים] ז”ל שהקשה למה לא פריך בלא”ה סתירה על ר”ה מעובדא דר”י, עיי”ש מה שכתבו האחרונים בזה. ולפע”ד נראה פשוט עפ”י מה שכתב הר”ין ז”ל בשם הרא”ה ז”ל דבחלב בצלי דמפעפע גרע מבישול ולא מהני…

דף צ”ו

דף צ”ו ע”א תוספות ד”ה ולא מהדרינן בטב”א תימה דשאני התם דחשדינן ליה דלמא משקר דהא לצורבא מרבנן מהדרינן בטב”ע: והנראה לפע”ד בזה דהנה חד מן חברייא הקשה לי קושיא עצומה דהא שפיר מצינן להחזיר בטב”ע גם לעה”א דחשוד לשקר ע”י שמניחים לפנינו כמה מן כלים כאלו, ואנו מסמנים אותם, ואם הוא יכיר את האבדה…

דף צ”ה

דף צ”ה ע”א, גמרא, אמר רבי בשביל שוטה זה שלא כהוגן נאסר את כל המקולין עכ”ל הגמרא. כפי הנראה מפירוש רש”י ותוספות ז”ל, האי נכרי, דזבין ליה טבח מן שור הטרפה, בעל מקולין היה ולקחו כדי למכרו, והמקום ההוא היה מקום שאין מכריזין, או מקום שמכריזין ולא הכריזו היום באופן שלא היה רשאי למכור לנכרי…

דף צ”ד

דף צ”ד ע”א גמרא “רבא אמר אנפקא אמר ליה לאשקויי והוא אשקיה חמרא מזיגא”. לא ידעתי איזה גניבת דעת איכא כאן, (דמנ”ל) [דמנא ליה] דנכרי לא הרגיש שהוא מזיגא? ואם הוא באופן דאי אפשר להרגיש, וכי מחוייב הוא להגיד לו שהיין מזוג? הלא אמרו לקמן במקום דאיהו מטעה אנפשיה לית לן בה? ורוב משתיהן אז…

דף צ”ג

משנה “שולח אדם ירך לנכרי שגה”נ בתוכו מפני שמקומו ניכר”. אגב אורחא שמעינן ממשנתינו דגה”נ מותר בהנאה, וכדייק כן הסחים כ”ב ע”א, והביא הרא”ש ז”ל כאן פסק הרמב”ם ז”ל דגה”נ מותר בהנאה, אלא דחכמי לולין נ תקשו בפסק זה שהוא נגד הסוגיא דפסחים שם דתולה דין זה במ”ד יבגנ”ט משום כשהותרה נבלה ליתננה לגר או…