דף נ”ד

I have been unable to keep up with daf in reformatting the text of the original 1921 edition of Dor Revi’i on to the blog, and have fallen so far behind that I see little chance that I will be able to catch up with the daf. So what I am going to do now…

דף נ”ג (Update II)

דף נ”ג ע”א גמר’ בעי ר”א, שאר עופות טמאים יש להם דרוסה וכו’. הא דלא קבעי בשאר חיות חוץ מארי וזאב לגבי בהמה מאי, לדעת הרא”ש ז”ל באמת ליכא דורס בין שאר החיות, ודעת שאר הראשונים להיפך, עיין בטור, סי’ נ”ז. ונראה דלפי הני הראשונים צ”ל דבחיות ידע דדיבר התנא בהווה, ולכן נקט ארי וזאב,…

דף נ”ב

דף נ”ב ע”א גמר’ א”ר, נעקרה צלע וחוליא עמה טרפה וכו’ עד סוף העמוד. לפי המסקנא ר”כ ור”א שאלו על נעקרה מכאן ומכאן עם האסיתא, ולא נשאר רק אמצעיתה של החולי’, ורב טרף אפילו בחד צלע כהג”וו. וממה שהשיב להם, גיסטרא קאמריתו, היינו ריתחי’ שמענו מזה, דגם בחדא כהג”וו טרפה, וכמימרא דרב. ועיין מהר”ם שיף…

(Update) דף נ”א

ד ף נ”א ע”א גמר’ הוגלד פי המכה, בידועה ששלשה ימים קודם שחיטה וכו’. עיין חו”מ ס’ רל”ב סעי’ י”א, וז”ל: המוכר בהמה לחברו לטבחה ושחטה ונמצאת טרפה וכו’”. וכ’ הנתיבות וז”ל: “בטור לא נקט לטבחה ומשמע אפילו מכרה סתם הוה מק”ט, דטרפה א”ח, וא”כ אפילו לחרישה הוה מום במקח ונראה דהא דנקט המחבר, לטבחה…

דף נ

ד ף נ’ ע”א גמר’, א”ד דאייתרא לא פליגו דשרי, כי פליגו דאקשתא. רש”י ותוס’ ז”ל הביאו מעשה דרבב”ח בפסחים, נ”א ע”א, דאכל דאייתרא וכו’, וכתבו דהאי כלישנא קמא שבגמ’ דהכא. ואני תמה דאיך פליגו תרי לישנא במציאות כזו, דהוא מעשה בכל יום שאוכלין דאייתרא וזורקין דאקשתא משום חלב. ואיך יאמר ע”ז א”ד דלא היא…

דף מ”ט

דף מ”ט ע”א גמר’ האי קשיתא דאישתכח במרה וכו’ והנ”מ בתמרה, אבל דזיתא מיבזע בזע. ופרש”י ומאן דטרף במחט, טרף נמי בהא. והקשה המהרש”א דהא הכא בכבד קיימינן וכו’, ומסתמא נכנסה המחט דרך הושט לכבד, כי בכבד לא שייך בדיקה שהיא שלמה. ותי’ כיון דאישתכה במרה הוו”ל כסימפונא רבה דכבדא וכו’, עכת”ד. ואני תמה, דא”כ,…

דף מ”ח

דף מ”ח ע”א גמר’ אר”י ב”מ אר”נ’ ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה. האי סמוכה סרוכה קאמר וכפרש”י דבוקה בצלעות, וזאת א”א אלא ע”י סירכא. ובש”ס ווילנא בפ’ ר’ גרשון כתב בפירוש “כלומר סרוכה”. ויש ליתן טעם למה שינה ר”נ להחליף “סרוכה” ב”סמוכה”. ונלפע”ד, דהוא כדי לאשמעינן דמיירי הכא שלא במקום רביתא, וכדמתרץ לקמן דהיינו…

דף מ”ז

דף מ”ז ע”א אמר רבא ה’ אוני אית לי’ לריאה וכו’, חסיר או יתיר או חליף טרפה. מדלא הזכיר וורדא, ע”כ בזמנם לא היו לבהמות וורדא אלא להני חיוי ברייתא, וממילא לרבא כל דאית לה וורדא הוה יתיר וטרפה, וה”ה לר”א כן. ומ”מ אנן מטריפין בין חסר ובין יתר ורדא. ועיין בב”ח סי’ ל”ה, ודו”ק….

דף מ”ה

דף מ”ה ע”א גמר’ דא”ר חלבו א”ר, נקבים שיש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר וכו’. וכתב הרא”ש ז”ל דהא דמצטרף גם השלם שביניהם בנקבה כנפה, משום דסופו ליטול השלם שביניהם. וראיתי בס’ יריעות שלמה שהקשה, דלפ”ז הוה כאן תרי רואין, דחסרון כאיסר גופא, כתבו התוס’ לעיל, מ”ג ע”א ד”ה הנך דאפקת, נמי מטעם סופו לפסוק רובא…